גרטרוד קראוס – אישה לא רגילה

היום, כשעין הוד חוגגת שישים שנה זו הזדמנות להזכר בכמה מהדמויות הצבעוניות והמיוחדות שקבעו בכפר את ביתן. אחת מהן הייתה גרטרוד קראוס, מחלוצות  המחול המודרני בארץ, אמנית וכלת פרס ישראל (1968).

בשנת 2007  התכנסו כמה מהגבירות הראשונות של המחול הישראלי כדי להזכר במורה המיתולוגית, בביתה של גרטרוד קראוס בעין הוד. זה לא היה ערב אופייני של העלאת זיכרונות כי כולן הכירו אותה –  השפה, הקפה והסגריה, היצירה – הן כולן היו חלק מזה אז אין צורך לדבר על העבר. אבל מפריזמת השנים אפשר היום להעריך לאמוד ולבחון, כל אחת את גרטרוד שלה, וביחד – את גרטרוד האישה, היוצרת פורצת הדרך שעשתה כ"כ הרבה לעולם המחול הישראלי והיא בכלל לא ידעה שהיא כזאת.

 

גרטרוד קראוס - 1927

גרטרוד קראוס 1927. מקור אירופיאנה

גרטרוד קראוס נפטרה בשנת 1977, בחורף. היא בחרה למות בחורף.
היא נולדה שלוש פעמים, מתוכן פעמיים לפחות המציאה את עצמה מחדש.
היא נולדה בוינה בשנת 1901 לאחר מכן נולדה כשעלתה לארץ אחרי עליית היטלר לשלטון.
רקדנית ידועה, אמנית בעלת שם שנטשה הכל מאחור כדי להגיע לארץ, ופעם שלישית כשנאלצה להמציא עצמה כאמנית מחדש בגלל ששכחנו אותה ואת מה שהיה לה לתרום. גרטרוד קראוס והמחול המודרני שלה נחשבו מיושנים בשנות החמישים כי רצינו להדמות לאמריקה הגדולה והיא רצתה להמשיך לחפש את מקורות היצירה מבפנים. האישה הקטנה גדולה עם האנרגיות הבלתי נדלות, הקפה והסגריה  הפסיקה אולי להופיע אבל לא הפסיקה לתת לכולם.
גרטרוד קראוס, הצילום באדיבות הנק

גרטרוד קראוס, הצילום באדיבות הנק

יהודית ארנון (1926 – 2013), מייסדת להקת המחול הקיבוצית וכלת פרס ישראל בעצמה (1998) סיפרה על יכולת הנתינה של גרטרוד קראוס, זכרה לה את העובדה שהצילה את "עולמה הפנימי" של אישה צעירה שניצלה מהשואה והעניקה את הריקוד במתנה.  לימים נוצרה מערכת היחסים המיוחדת של התנועה הקיבוצית עם גרטרוד קראוס. בקורסי הקיץ למחול בגעתון קראוס היתה מלמדת 'שעורי אמפרוביזציה', ככה קראו לזה. לא כולן הבינו אותה. לא כולן יכלו, מי שכן – זכתה לעולם חדש ומופלא.
ורה גולדמן בעין הוד

ורה גולדמן בעין הוד

תלמידה אחרת – הרקדנית ורה גולדמן סיפרה על המפגש הראשון שלה עם גרטרוד קראוס כילדה בת 4 : "זכרון רחוק כמו מבט בתעלה"…  ורה גם ראתה את גרטרוד מבצעת את ריקוד ה'חיל האלמוני' על רקע מלחמת האזרחים בספרד. המוסיקה, הקצב, ההבעה, "המנגינה 'דוחפת' וגרטרוד צועדת! המנגינה 'דוחפת' והחיל נופל קדימה על הפנים בגוף מתוח ומיד מתרומם חזרה …. והקהל ישב ללא נשימה !"   זיכרון אחר של ורה גולדמן מגרטרוד היה מהיום שההודעה על מותה של המורה הגיעה אליה להודו. "היה לי צורך להיות בחלל מקודש" אמרה, וכמה מתאים, בהודו, אישה לבדה, במקדש, זוכרת את הגורו הראשונה שלה בחיים. כי כמוה גם לה היה הריקוד לדרך חיים שלמה. כמוה היא יכולה להופיע בכל מקום, כמו הרחבה הקטנה לפני הפסנתר בבית גרטרוד בקטע מרתק ומקסים משיר השירים שלרגע העביר את כולם למקום אחר בזמן.
את הערב חתמה סימה מזור. מורה למחול ותלמידה שספרה שגרטרוד קראוס האמינה שהיצירה יוצאת מהבטן, מבפנים, ורק אז מטפסת את דרכה החוצה אל התודעה ואל החלל ואז שבה וחוזרת אל האמן. ככה האמינה צריך להתבצע תהליך היצירה, זו דרכו של האמן והפרטים הקטנים כבר לא חשובים. וסימה מזור ראתה את הפעם השנייה ש'החיל האלמוני' הוצג, בתום הופעה של הלהקה, בקיבוץ מעגן בפני קהל שאולי הכירו את האמנית עוד מ'שם'. היא צעדה לקדמת הבמה, תלשה את המסך, התעטפה בבד האדום והעניקה שוב הופעה בלתי נשכחת של 'החיל האלמוני' כשהמוסיקה הן מחיאות הכפיים של הקהל.
גרטרוד קראוס
גרטרוד קראוס
נשלח ב אמן אחד בכל פעם