מאיר דהאן – אמן של אבן חול

בפברואר 1961 נפתחה בעין הוד תערוכה קטנה ומיוחדת לזכרו של אחד מחברי הכפר – הפסל מאיר

מאיר דהאן

מאיר דהאן

דהאן.  התערוכה הייתה קטנה וכללה שמונה פסלים בעץ ואבן חול ושני ציורי שמן. היום נשארו רק שלושה פסלים של מאיר דהאן בכפר וביניהם פסל אחד מיוחד שתמיד מושך את העין בחצר בית גרטרוד קראוס – העייר הדקיק והאלגנטי.

בן 25 היה כשהתאבד בביתו בעין הוד. הוא נולד בתל אביב והתיתם מאב בגיל צעיר, התגלגל במוסדות שונים עד שהגיע לקיבוץ גבים בנגב המערבי. אחרי הצבא למד אצל הפסל רודי להמן, ואיתו הגיע לעין הוד בשנת 1955 והוא אחד האמנים הצעירים ביותר בכפר. מהר מאוד השתלב בחיי הכפר והתמקד בחפוש אחרי השפה המיוחדת שלו – "חיפושיו היו כ"כ אנטנסיביים ואמיתיים והוא לא היה מוכן לשום פשרות ומעולם לא הסתפק בהישגיו", כך נאמר עליו אחרי מותו.

בחוברת מיוחדת שהתפרסמה לזכרו כתב עליו הפסל רודי להמן :
לראשונה בא אלי באביב 1954 כדי ללמוד את האלפבית של הצורות הפלסטיות. כדי להכיר את ייחוד התגלמותן בחומר, גבס, עץ ואבן.
דעת היסודות וחוקיותם, הביאה אותו בסוד החומרים ורוחם.
תוך כדי כך, נמשך אל חומרים מסוימים, נדחה על ידי חומרים אחרים.
 על אבן הסיד הכריז מלחמה. הוא חי עם אבן החול.
אבל לא היה דבר שירתק אותו, לא הייתה בו הדחיפה המבשילה.
חיים מופלאים, חיים למקוטעין, השתלטו עליו יותר ויותר.
חיים אלה מצצו את לשד גופו.
תקופות הרעב (גאוותו דחתה כל עזרה) פוררו את חיותו.
ואז באו לעולמו ציורי הקיר הריתמיים, הרישומים, השירים.
 כל כולו נכבש לקלילות אוורירית ממריאה.
תנועתו לא הייתה אלא מחול קל, נוע ואינו נוגע, באדמה.
וכך הלך מאיתנו, דוחה מעל פניו את האדמה, מסיר את מגעו ממנה.   פראי.  (כתב העת 'משא' 1961)

בשנה האחרונה לחייו התחיל דהאן לכתוב שירים. הם נכתבו בכתב יד על דפי מחברת קרועים, מעוטרים בציורים, שמורים אצלו בחדר בפאתי הכפר. את מה שנשאר תרגמה המשוררת והציירת איבט שצופק תומא אחרי מותו לצרפתית, והם פורסמו בכתב עת בצרפת. בשנת 1961, שנה אחרי מותו נערכה בעין הוד התערוכה לזכרו. אורחים מכל הארץ באו לבקר והייתה לאמנות שלו עדנה לזמן קצר.
1961 -  לזכרו של מאיר דהאן

1961 – לזכרו של מאיר דהאן

היום, אחרי כ"כ הרבה שנים,בעין הוד עוד זוכרים את האיש המסוגף, האמן הטבעוני שחיפש את השפה המיוחדת שלו, סוחב אבנים ויוצר בחומרים פשוטים וטבעיים. לא כל הפסלים שלו שרדו, חלק גדול  השמיד בעצמו ערב אחד. מאלה שנשארו,שני פסלים שהיו בקיבוץ גבים, נעלמו. מעין הוד נגנבו ציורי השמן שלו ונותרו רק הפסלים בסמטאות הכפר ועוד כמה ששמורים בבית גרטרוד קראוס.  

מאיר דהאן בעין הוד

מאיר דהאן בעין הוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נשלח ב אמן אחד בכל פעם