תערוכה באולם הקטן – אלה קימלוב / הזר

אלה קימלוב- הזמנה
אלה קימלוב / הזר
אוצרת: דניאלה טלמור
22.1.17-8.2.17
פתיחה: שבת ה- 21.1.17 בשעה 12:00

בתערוכה "הזר", ששמה מתייחס  לרומאן המפורסם של אלבר קאמי, מציגה אלה קימלוב מיצב עץ וברזל לצד עבודות קליגרפיה בדיו שחור על נייר. מהקירות ניבטים פורטרטים בשחור-לבן, רשומים בהינף יד קליגרפי, לצד כתמי דיו מדוללים במים הספוגים בנייר ארכיוני. הזרות והניכור ניבטים מן הדמויות האנושיות הנראות כנתונות במצוקה, כלואות בדו-ערכיות של קשיחות ורוך. מחד גיסא הן מתאפיינות בקשיחות מונוכרומית שחורה, שעליה אותיות מדממות בשחור, ומאידך גיסא מופיעים עליהן כתמי דיו ספונטניים גדולים בשחור ואפור, שנוצרו כמו מאליהם.

מוצא העבודות בתערוכה במקבץ של אירועים דו-משמעיים שחוותה קימלוב בילדות שהתאפיינה בקטבים חריפים: שקיעה לתוך המשקעים שהותירה השואה, לצד ים של שמחה, אופטימיות וחיוניות שנועדו להדוף אותם, ולברוא מציאות ישראלית עכשווית. דואליות זו מקורה במוצאה של האמנית, שמערב מזרח ומערב: אביה הצ'כי הינו ניצול שואה, ואמה היא דור שביעי בארץ, בת למשפחה ישראלית שורשית.

במרכז התערוכה, על הרצפה, ניצבת היצירה "המקהלה", המורכבת משלוש-עשרה דמויות, שכל אחת מהן בנויה מראש מתכת הנעוץ בגזע גולמי של עץ אקליפטוס. את המקהלה כולה קיבעה האמנית על אדני רכבת מאסיביים הנושאים קונוטציה ברורה לשואה. המקור המיידי לעבודה הוא זיכרון ילדות קשה שעברה האמנית בהופעה של מקהלת בית ספרה, בתיאטרון העירוני של חיפה. דקות ספורות לפני ההופעה, כשהמקהלה כבר ניצבה על הבמה, הבחינה לפתע המורה למוזיקה כי צבע הגרביים של הילדה אלה אינו הולם את מראה המקהלה, ובהחלטה ספונטנית גירשה אותה מהבמה בבושת פנים. במופע היא צפתה בסופו של דבר מהאולם.

"המקהלה" מעוררת בצופה תחושות אמביוולנטיות: מצד אחד הוא צופה בקבוצה של ילדים, צברים, תלמידי כיתה ו', ששרים שירי מולדת, ומנגד ראשיהם הנעוצים בעמודים וממוקמים על אדני רכבת נקשרים למקום אחר, לאירופה של האבדון. "יש שם גם ראש אחד שהוא אני," אומרת קימלוב. "הוא הפוך ונוטה כלפי מטה. גם שם אני נמצאת ולא נמצאת".

גם שאר יצירות התערוכה מתארות הבלחות, הבזקים שצצו בתודעתה של האמנית לאורך חייה, ונקשרו גם לביוגרפיה של משפחתה. המונוכרומיות של התערוכה חוברת לתחושות שליוו אותה בילדותה, כבת הדור השני לשואה, והפחד שמקנן בה מילדות חוזר ומוקרן עליהן מן הלא מודע שלה.

לצד מרסו, הגיבור של קאמי ב"הזר", ההולך ומתרחק מהתרבות המוסרנית, גם אלה קימלוב יוצאת למסע בים של שאלות. היא מפליגה ובוחנת קודים וצפנים בלתי מפוענחים, ומזמינה את הצופה לבחור אם ייוותר בעמדה של משקיף מן הצד או יצטרף כשותף למסע המרתק הנמשך בעבודותיה, המוסרות, מנקודת מבט אינדיווידואלית להפליא, הגות של חיים שמתוכה מנסה האמנית לחצוב לה דרך. בדרך זו מבקשת יצירתה לתת ביטוי פלסטי לחוויות הנפשיות שהצטברו אצלה לאורך השנים, ועומדות בניגוד חד לאופטימיות המאפיינת את חייה בהווה.

דניאלה טלמור, ינואר 2017

  • _MG_אלה קימלוב 2
  • אלה קימלוב-מקהלה-פרט
  • אלה קימלוב
  • אלה קימלוב1
נשלח ב ארכיון תערוכות הגלריה