תערוכה באולם הקטן – דפנה מוריה / Transition

דפנה מוריה
Transition
גלריית עין הוד אולם הקטן

פתיחה (ללא אירוע): 14.2.15 נעילה: 4.3.15
אוצרת : דניאלה טלמור

דפנה מוריה- הזמנה

בתהליך היצירה על התערוכה Transition נכנסה דפנה מוריה לתחום הביניים שבין דמיון למציאות ובין המודע ללא מודע. אף על פי שציוריה קונקרטיים מאוד, הערכים שעומדים בלב העיון שלה הם הצורות והצבעים, והיחסים המתקיימים ביניהם. בעבודות פותחת מוריה את הצורות בתנופה ציורית מרשימה ונועזת, ויוצרת עבודות מופשטות וחופשיות. הציורים מבוצעים בצבעים מרהיבים על גבי בדים גדולי ממדים, ומבטאים את השפה האישית שהאמנית פיתחה בשנים האחרונות: שפה קולוריסטית בעלת תו מזהה ונוכחות מרשימה. בשפה זו, שהיא אבסטרקטית לחלוטין אך בנויה היטב, עשויים הציורים משכבות של צבע, ומשיכות המכחול מעצבות את הקומפוזיציות. מוריה מספרת כי יצירותיה הן תוצר של שיט אל המעמקים, וכל יצירה היא פרי של מסע לעולם אחר. המצע המונומנטלי של ציוריה מותאם לאורכו ולעומקו של המסע, וכל גורם חדש המופיע בציור שואף להתרבות, להתפרש להשתלט על שטחים אחרים, בקצב ובתנועה האופייניים לו. אך כל ניסיון התפרשות כזה נתקל בהכרח בגורמים הקיימים כבר בציור, ונכנס איתם למשא ומתן שבסופו ייקבע אם ישתלט ויכסה אותם, או יצור מעין שילוב סימביוטי איתם.
נהוג לחשוב כי אנו תופשים רק שלושה ממדים, אולם בתערוכה Transition בוחרת האמנית דפנה מוריה לבחון דווקא את הממד הרביעי.
בראשית המודרניזם עסקו אמנים שונים בנושא הממד הרביעי, אולם בדרך כלל הוא הוגדר בפשטות כממד הזמן. לעומת זאת, האמנים הפוטוריסטים, הקוביסטים ואחרים עסקו בממד רביעי חללי, וניסו ליצור צללים של אובייקטים ארבע ממדיים, כמו לדוגמא בעבודה "הזכוכית הגדולה" של מרסל דושאן. פילוסופים ואמנים שונים עסקו באפשרות שקיימים גם ממדים נוספים שאינם ניתנים לתפישה אינטואיטיבית. ברגדון כתב כבר ב-1939 כי כפי שקו מוגדר על-ידי נקודות, ריבוע מוגדר על-ידי קווים, וקובייה תלת-ממדית מוגדרת על-ידי ריבועים, כך סביר להניח שגם הקוביות בתורן מגדירות עצמים בעלי ארבעה ממדים. מאז חולל המדע מהפכה עצומה בתפישת המרחב הסובב אותנו, וכיום טוענים מדענים כי ככל הנראה קיימים יותר מעשרה ממדים מרחביים, שמתוכם אנחנו מסוגלים לתפוש רק שלושה.
ציוריה של מוריה מתהווים אפוא בתהליך של צבירת גורמים הלקוחים ממגוון רחב של תחומים, ופיתוחם בתהליך הברירה הטבעית של האבולוציה היצירתית. היצירות אינן שואפות לחקות את המציאות, אלא נותנות ביטוי לריקוד המתקיים על קו התפר בין המודע ללא מודע, ובין המציאות לבין הפרשנויות שהיא צוברת.
המפגש הראשון עם הציור של מוריה מתאפיין בעומס של צורות וצבעים המזמינים את הצופה לתהליך איטי של פיענוח, להתבוננות חוזרת המגלה בכל פעם היבט חדש: צורה, צבע, שביל או תובנה חדשים. התבוננות נוספת מגלה את השכבות השונות של הציור, את האינטראקציה המתקיימת ביניהן או נעדרת מהן, ואת כיווני התנועה והמקצבים השונים. תהליך התרת האניגמטיות של הציור שולח את הצופה למסע במרחבים הפנימיים שלו עצמו.
דפנה מוריה היא אמנית פעילה, מרצה בכירה בתחום הטיפול באמנות ובימים אלה מייסדת את המרכז למחקר ושינוי באמצעות אמנות. היא מאמינה כי בכוחה של האמנות ליצור חיבור בין המודע ללא מודע, ולשם כך היא משייטת עם מטופלים, סטודנטים ומודרכים במעמקי התודעה, תוך חתירה אל מעמקי הנפש והחוויה. ביצירתה היא בוחנת את הכוח הבלתי מילולי של היצירה, ומעודדת את הצופה להישאר במישור המטאפורי, בלי לתרגם את הדימוי למילים. כאשר היא מניחה לגורמים בציור להתרחש מעצמם, נוצר על הבד משחק בין הציור להתפתחויות המתהוות בו. בתהליך העבודה על התבניות המתוכננות מפציעים לפתע גורמים חדשים, בלתי מתוכננים, הכובשים שטחים בציור ומטביעים על הבד יופי אסתטי צבעוני, מרחב של זמן, חלון אל הנפש.

דניאלה טלמור, פברואר 2015

  • 0107--dafna moria 1M

  • 055--moria dafna 1M

  • 039--moria dafna 1M

שעות פתיחה: ימים א,ג,ד,ה 10:00-16:00
יום ו וערבי חג 10:00-14:00
שבתות וחגים 11:00-16:00
יום שני סגור
04-9842548
einhodgal@walla.com
www.ein-hod.org

נשלח ב ארכיון תערוכות הגלריה