בחזרה לביאנלות, הרשת של רוני בן צבי ושפת הפיסול:
מקבץ תערוכות חדשות בגלריה לאמנות בעין הוד

אירוע הפתיחה: שבת 18.3.23 בשעה 12:00

+ פרפורמנס קעקוע: "נתתי את הגוף", מחווה לאמן אורי קצנשטיין. בהשתתפות מורי הללויה ואנטון קורן.
+ מחול עכשווי בחללי הגלריה, כוריאוגרפיה: רעות גז.
+ תקלוט טריפ הופ עם נגיעות פאנקי – דיג'י מיקו במרפסת הגלריה.

"הטבע נתן מוזיאון – אני נתתי את הגוף"
גלריה 2 לאמנות עכשווית. אוצרת: צאלה קוטלר הדרי

אמנים מגיבים לביאנלות לפיסול שהתקיימו במטע הזיתים למרגלות עין הוד בשנות ה-90. תערוכה אודות פרק מרתק ונשכח בתולדות הפיסול הישראלי. בהשתתפות: אברהם אילת, יעל בלבן, רוני בן צבי, דרור גולדברג, עמר גולדברג, טמיר חן, מארק יאשאייב, טוביה יוסטר, פני הס יסעור, נחמה לבנדל, הדר מיץ, בעז נוי, איריס סינטרה, סימה סלונים, נרדין סרוג'י, גד צ'רני, אורי קצנשטיין, אלינה רום כהן, נעה ריצ', עמית שעל, שלומי שוורצברג.

שנות ה-80 וה-90 היו תור הזהב בפיסול החוץ הישראלי. ואכן, ארבע הביאנלות לפיסול בעין הוד שהתרחשו בזו אחר זו בשנים 1990 – 1997 משכו אליהן אלפי מבקרים ומיצבו את עין הוד כזירת התרחשות שמותחת את גבולות הפיסול. בביאנלות השתתפו עשרות אמנים ואמניות, ישראלים ובינלאומיים, שהציבו פסלים במרחב הטבעי לפרק זמן קצר ולאחריו – פורקו. הביאנלות התקיימו באוצרות מאיר אהרונסון, ד"ר מיכה לוין ונעמי אביב, וביוזמת האמן רוני בן צבי.

לציון 70 שנה להקמת כפר האמנים, התערוכה העכשווית בעין הוד מציעה חזרה וקריאה מחודשת של המהלך הפיסולי בביאנלות: מפיסול גדול ממדים המתייחס למרחב הציבורי כאל חלל תצוגה מוזיאלי, מבחינת "הטבע בנה לנו מוזיאון", לדברי אהרונסון. דרך מהלכים פיסוליים תלויי מקום שמתייחסים לאיכויות של המרחב ושואלים, לדברי לוין, "מה מוטב לו לפסל – במרחב הפתוח או בחלל התצוגה?", ועד למהלכים פיסוליים מושגיים שחוזרים אל הגוף של האמן. כפי שבא לידי ביטוי בפרויקט הקעקועים של האמן אורי קצנשטיין שהטמין בביאנלה לפיסול עין הוד 1997 מחטים בגזע עץ – איתם קעקע את דמות "הכפיל המטפס" על 12 אנשי אמנות, ביניהם האוצרים נעמי אביב ויגאל צלמונה, שאמר בזמנו: "אני נתתי את הגוף".

ההכרות עם הביאנלות לפיסול עין הוד מעלה שאלות על הפיסול הישראלי ועל הקשר שבין טבע, אובייקט וגוף. בתערוכה יוצגו אובייקטים בשפות ובחומרים שונים לצד עבודות דו ממד, סאונד ו-וידאו. עוד יוצגו עבודות פיסול שהוצגו בביאנלות לפיסול בשנות ה-90, ושרדו את מרחק הזמן.

"שפת הפיסול"
תערוכת אגודת אמני עין הוד. אוצרת: אלמוג גז

בעין הוד פזורים למעלה מ-150 פסלי חוץ במרחב הכפר, באופן שאין דומה לו בישראל. בין האמנים שפסליהם מוצבים בעין הוד: רוני בן צבי, מיכאל גרוס, מאיר דהן, דן זריצקי, דינה מרחב, נובויה ימגוצ'י, דורותי רובינס ואחרים. המרחב של עין הוד הוא בחזקת "מוזיאון פיסול פתוח" באופן שהפך לחלק מהדי.אן.אי של המקום. אמני אגודת עין הוד יציגו פרשנויות למסורת הפיסול המקומית ולביאנלות לפיסול שהתקיימו בעין הוד.

"רֶשת"
תערוכת יחיד לאמן רוני בן צבי (1951 – 2015)
אוצרות: צאלה קוטלר הדרי ואלמוג גז

תערוכת יחיד לאמן רוני בן צבי, שהתגורר כל חייו בעין הוד, המציגה מקבצים מגוף העבודות שהותיר אחריו. בן צבי הוא יוזם הביאנלה לפיסול בעין הוד, "הבולדוזר" שהפך חזון למעשה, כנגד כל הסיכויים וללא גיבוי משמעותי. באופן מעורר השתאות הוא סחף את מיטב האוצרים והאמנים, ייסד את "פרס האוצר" שניתן לאוצר משמעותי בשדה האמנות הישראלי, גייס כספים וחסויות שנתפסות היום כדמיוניות: חברות בנק, ביטוח, טבק ורכב, ובכך אפשר הפקה של עשרות עבודות פיסול באירועים פתוחים לקהל הרחב. מקבץ העבודות שיוצגו בתערוכה "רשת" יציגו נושאים שונים שהעסיקו את האמן, כשנקודת המוצא היא הגריד – הרשת, מוטיב חוזר בעבודותיו של בן צבי שהיה פסל חוץ פורה ועבודותיו הוצבו ברחבי הארץ. הגריד ביצירותיו מסמל את העיסוק בצורני המודרניסטי, לצד העיסוק הנרטיבי בדמות "לבדן" אותו יצר וחוזר ביצירותיו: דמות אינדיבידואליסט, אאוטסיידר, מרחף בחלל ללא שורשים, צף במארג של קולקטיב.

בחזרה לשנות ה-90
תצוגה חדשה במבואת הארכיון
עיצוב גרפי וביצוע: סמדר עזריה

מבואת הארכיון של הגלריה חוזרת לשנות התשעים ואל הפרק המשמעותי בהיסטוריה של כפר האמנים: הביאנלות לפיסול בעין הוד; חשיפת כל עבודות הפיסול שהשתתפו בביאנלות, תיעוד נדיר בוידאו מהקמות הביאנלה בשנת 1997, קטעי עיתונות, קטלוגים ועוד.